IPI ישראל תנועה ובקרה בע"מ נ' רזניקוב

החלטה

בקשה בפני לסילוק תביעה על הסף, בהיעדר יריבות.

1.התביעה דנן יסודה בנזקים שנגרמו, לפי הטענה, לעמוד רמזור, פנסים ואביזרים נוספים, אשר הוצב בצומת הרחובות בלפור – יצחק שדה בבת ים (להלן: "עמוד הרמזור"), כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעת בו. לפי האמור בכתב התביעה, התובעת אחראית על תחזוקת עמוד הרמזור, ועקב הפגיעה היא נשאה בעלות תיקונו. לפיכך, על הנתבעת, נהגת הרכב הפוגע, לפצותה על נזקיה.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כטענה מקדמית, כי דין התביעה להידחות על הסף, מאחר והתובעת אינה בעלת עמוד הרמזור, ואין בינה ובין הנתבעת כל יריבות.

2.בישיבת קד"מ הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה ההסכם בין עיריית בת ים לתובעת יוגש כראיה בתיק, והצדדים יסכמו בכתב טענותיהם לעניין טענתה המקדמית של הנתבעת. הנתבעת טוענת כי התובעת מבססת תביעתה על המחאת זכות, ולפיכך, ומאחר ולאור סעיף 22 לפקודת הנזיקין, אסורה המחאת זכות שכזו, דין התביעה להידחות. על כך משיבה התובעת שבהתאם להסכם בינה ובין עיריית בת ים, היא זו הנושאת לבדה בעלות תיקון הנזק, מבלי שהיא מקבלת כל תמורה נוספת בגין התיקון, לפיכך היא הניזוק האמיתי ולה זכות התביעה.

החלטה זו עניינה בקשה לסילוק התביעה על הסף, ולפיכך, יש להכריע בה על יסוד האמור בכתבי הטענות, ובהסכם שצורף, ועל יסוד אלו בלבד, ומתוך הנחה כי כל האמור בכתב התביעה, יוכח.

3.לפי האמור בכתב התביעה, ביום 26.03.11 פגע רכב הנתבעת בעמוד רמזור המוצב בתחום עיריית בת ים, והתובעת, מכוח חובתה לדאוג לתחזוקתו התקינה של עמוד הרמזור, נשאה בעלות תיקונו. ההסכם בין התובעת לעיריית בת ים, ת/1, הוא מיום 19.08.08, מספר שנים טרם מועד התאונה, ולפי האמור בו, התובעת מתחייבת לבצע, על חשבונה, כל תיקון שיידרש לשם פעילותם התקינה של הרמזורים, זאת בתמורה המוסכמת בין הצדדים, וכאשר מוסכם כי: "...הקבלן לא יהא זכאי לכל תמורה נוספת בגין ביצוע העבודה" (סעיף 17 להסכם).

4.מהאמור עולה שהתובעת אינה מבססת תביעתה על המחאת זכות מהעירייה או מכל גורם אחר, ובשום מקום לא נטען כך. להיפך, הטענה היא כי התובעת היא הניזוק האמיתי, ולה נתונה זכות התביעה. עוד טוענת התובעת כי בהתאם לחובתה החוזית כלפי עיריית בת ים, עליה לתקן על חשבונה את הנזק שנגרם לעמוד הרמזור, מבלי זכות שיפוי ומבלי לקבל בגין כך כל תמורה אחרת. טענה מעין זו אינה מעלה כלל את השאלה אם מדובר בהמחאת זכות אסורה או מותרת, אלא את השאלה אם יש בידי התובעת עילת תביעה ישירה כלפי הנתבעת. בשלב מקדמי זה, בהתאם לחומר הקיים, וכאשר עולה לכאורה שהתובעת התקשרה עם עיריית בת ים בהסכם שמועדו שנים מספר לפני מועד התאונה, הסכם מכוחו עליה לתקן את עמוד הרמזור מבלי שהיא מקבלת בגין כך כל תמורה נוספת, לא ניתן לשלול כי לתובעת יריבות ישירה כלפי הנתבעת. לאור האמור יש לדחות את טענת המקדמית של הנתבעת.

יש להוסיף כי טענות מעין אלו עלו לא אחת והן נדחו במספר פסקי דין. וכך סוכמו הדברים על ידי כב' השופט עמי קובו: "עיון בפסיקה האמורה ובספרות מעלה כי אכן במקרים שבהם קיים חוזה בין הרשות המקומית לבין חברה המבצעת תיקונים, שבו מתחייבת החברה לתקן את הנזקים שייגרמו לרכוש הרשות על-ידי מזיקים ללא תמורה נוספת מצד הרשות, הרי שהנזק שנגרם עקב מעשי המזיק הינו נזק ישיר לחברה שהתחייבה לבצע את התיקון, ולא לרשות המקומית. כאשר האישור להגיש כל תביעה בנושא ניתן בטרם בוצעה העוולה, הרי שאין רואים זאת כהמחאת זכות אסורה לפי סעיף 22 לפקודת הנזיקין. .... במאמר מוסגר אציין, כי נדמה שגם דיני עשיית עושר ולא במשפט עולים בקנה אחד עם תוצאה זו" (תא"מ 1329/09 עמי את יגאל קבלני חשמל בע"מ נ. תעשיות רידמיקס ישראל בע"מ; וראה עוד פסק דינה של כב' השופטת ברק – נבו ת.א. (ת"א) 46126/05 י.א. חברה לעבודות חשמל בע"מ נ. דן רכב ותחבורה בע"מ; פסק דינו של כב' השופט קורן ת.א. 51286/05 נתיבי עדן אור 1994 בע"מ נ. סבג אברהם ואח'; פסק דינה של כב' השופטת אבי גיא ת.א.(ת"א) כהן את דוד חשמל ותקשורת בע"מ נ. חאלד אבו ריאש).

אין בפסק דינו של בית המשפט העליון, בע"א 5251/10, כדי להביא לתוצאה אחרת.

5. כאמור לעיל, החלטה זו עניינה טענה מקדמית לסילוק התביעה על הסף, וההכרעה בה היא על סמך העובדות הלכאוריות שבפני. מובן כי בעת הדיון בתיק גופו, תתברר התשתית העובדתית המלאה, ולאורה ניתן יהא לבחון פעם נוספת את טענת הנתבעת.

לאור האמור הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך 1,500 ₪ שישולמו בתוך 30 יום.

נקבעת תזכורת צדדים ליום 15.10.13 שעה 08:30.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק החלטה זו, וכן לעדכן היומן ולזמן את הצדדים לדיון.

ניתנה היום, כ"ג אב תשע"ג, 30 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: